שלום מנחם, ראשית ברצוני להודות ליהודה על כך שיזם את ההזמנה שלך להפגש עם חברי המועדון. רציתי להתודות שכמו שהוא התחיל להסביר לי עליך היה ברור לי שאנחנו עומדים להזמין אותך להתארח אתנו במועדון. אמנם הפעם זה היה בזום אבל בשום פנים ואופן לא אתן להזדמנות לפגוש אותך לחלוף מבלי שננצל אותה.
ועכשיו ברצוני להגיב על ההרצאה עצמה. למרות שידעתי באופן כללי את הספור של השבויים בסוריה פשוט במשך כל ההרצאה הרגשתי שאני אתך בכלא ועובר את כל חקירות והעינויים. למרות שהראש אומר 'זה לא קרה לך' הרגש אומר 'כן אתה נמצא שם' וההרגשה היא של יאוש וחוסר עונים. רציתי להודות לך בשם חברי החוג על שהסכמת לשתף אותנו בנסיון שאף אחד לא מסוגל לתאר לעצמו איך הוא היה עומד בו, ואתה עמדת בו בכבוד שקשה להגדיר עד כמה היית גיבור להשרד ולהשתקם. אני מאחל לך הרבה הצלחה בחיים ובריאות טובה. בתודה מכולנו. שמעון
